כישורי המתורגמן

ההתפתחות הטכנולוגית, שחוללה תמורה באופן התרגום והפכה אותו למקביל לדברי הנואם, גררה בעקבותיה בהכרח גם שינוי בדרישות מהמתורגמן: אם עד אז, בתרגום עוקב, היה עליו להקשיב היטב, במלוא הריכוז, לגייס את מטען ההשכלה הכללית שלו ואת אוצר המילים שאגר בזיכרונו, ליישם שיטת כתיבה מהירה ומתומצתת בתנאי לחץ בהיותו חשוף לקהל המאזינים, ואחרי כן לשחזר את הנאמר בשפת היעד, הרי שבתרגום בו-זמני נדרשים מהמתורגמן כישורים נוספים ומיוחדים. בנוסף למיומנויות החיוניות למתורגמן העוקב, על המתורגמן הסימולטני להקפיד על דריכות מתמדת כדי לתת מענה לכל הפתעה, ולהיות בעל יכולת דלייה מיידית מהזיכרון של אוצר מילים מקצועי ותחביר מדויק בשפת היעד. כל זאת, תוך כדי הקשבה להמשך הדברים של הנואם. דהיינו, בתרגום סימולטני אין שיהוי כבתרגום עוקב, ולפיכך המתורגמן מקשיב, חושב, מעבד את שנאמר ומפיק בשפת היעד את התרגום בתחביר הנכון תוך שימוש במינוח המקצועי המדויק, וכל זאת, בעת ובעונה אחת.

כדי להתמודד בהצלחה מרבית עם האתגרים שמעמיד בפני המתורגמן התרגום בעל-פה לסוגיו, עליו להקפיד להתעדכן בלא הרף בתחומים שונים, כמו פוליטיקה, ספרות, פסיכולוגיה, מדע וכדומה, בנוסף להרחבה מתמדת של אוצר המילים המקצועי בנושא הוועידה שבה יתרגם, כדוגמת פגישות ממלכתיות בין ראשי מדינות (מינוח דיפלומטי / פוליטי / כלכלי / תרבותי), ועידות בנושא פרסום, יהדות, חקלאות, רפואה, פיננסים, היסטוריה, מיקרוביולוגיה ועוד.

בין כישוריו וכישרונותיו של המתורגמן נמנים קור-רוח וגמישות רבה, כדי להתמודד עם מצבים לא צפויים (כגון תרגום של אזכורים אגביים של ענייני אקטואליה / תרבות / מחקרים מדעיים), או התמודדות עם תנאי שטח לא נוחים העלולים לפגום בריכוז (כגון תרגום בסביבות רועשות, למשל במהלך ביקור במפעלי תעשייה); עמידות בלחצים ובהתרגשויות (כגון בעת תרגום במעמדים ממלכתיים היסטוריים כחתימה על חוזי שלום, או במהלך משפטים של פושעי מלחמה נאציים וכדומה); זריזות מחשבה, לשם דליית המידע הדרוש לו בזמן אמת והיחלצות מקשיים תחביריים / לקסיקליים / סמנטיים / מינוחיים שהמקור עלול להציב בפניו; השכלה כללית רחבה ביותר כדי לתת מענה לכל אתגר תרגומי לא צפוי; זיכרון וכושר למידה מצוינים לשם הפנמה מראש של המינוח הרלוונטי לכל ועידה ואירוע שבו הוא מתרגם; שליטה מעולה בטכנולוגיית המידע לשם חיפוש ואיתור טקסטים רלוונטיים ורשימות מינוח מילוניות למשימת התרגום שאליה הוא מתכונן; מיומנויות מחקריות ואנליטיות, כדי לדלות מתוך המידע העצום שאסף את המתאים לצורכי משימת התרגום העומדת בפניו; יכולת פענוח של סוגי מבטאים שונים בשפה שממנה הוא מתרגם וכושר הטרמה (anticipation) של דברי הנואם לשם בניית התרגום בשפת היעד בתחביר המתאים, תוך הימנעות מפיגור אחרי הנואם; שליטה במשלבי שפה שונים הן בשפת המקור והן בשפת היעד לשם העברת רוח הדברים במדויק, כגון בעת תרגום בבית משפט, שבו מתבצע תרגום משולב באמצעות לחישה לעד או לנאשם ותרגום עוקב של תשובותיו בקול רם – במעמד מסוג זה, שבו מוקלטים הדברים לפרוטוקול והשופטים והפרקליטים מסתמכים עליהם, נודעת חשיבות רבה במיוחד לבקיאות בשפה תקנית ותת-תקנית, הן בשפת היעד והן בשפת המקור - עגות, סלנג, שפה מליצית, ארכאית ומדוברת.